יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

ניקו ולילה אחרון בטוקיו

קמנו מוקדם, ממש מוקדם, כדי להגיע לניקו בשעה 10:00. ניקו ממוקמת בעמק הררי שעתיים וקצת צפונית לטוקיו. הזמנו יום לפני זה כרטיסים בעזרת הג'י.אר פאס הטרי שלנו, וקיבלנו מקומות בשינקאנסן הראשונה שלנו (רכבת מהירה)
לכל שינקאנסן יש שם (שנתנו לה המזלות) לשלנו קראו "נאסונו".


 איתה נסענו צפונה שעה והחלפנו לקו מקומי שמגיע לניקו...4 קרונות, ישבנו עם הדואר של כל הכפרים לאורך הקו, כל תחנה עוצרים ומורידים את הדואר לדוור המקומי


מתחם המקדשים המרכזי של ניקו מכיל מקדשי שינטו ובודהיזם, המקום עצמו היה מרכז דתי די עלום עד ש-יאסו טוקאגווה שר המלחמה הגדול שנהיה שוגון של כל יפן בשנת 1600 החליט ששם הוא ייקבר. במקום יש תחושה של יציאה מהזמן, וכשהקבוצות הסיניות הולכות, יש שקט מוחלט.

סאנבוטסו-דו

מתחילים בטיפוס אל תוך ההר




עמוק יותר ולמעלה יותר מעל כל המקדשים, יושב המוזליאום של יסאו טוקוגאווה

באיזור הקבר יש שקט מטורף




מתחם המקדשים של נכדו של יסאו שהיה שוגון אחריו







המוזליאום של הנכד לבית טוקגאווה- מפואר יותר מהסבא, אבל גם פה נבחרה הנק' במיוחד- השקט פה מוחלט! גם לא שומעים את רחשי היער שמסביב

לאורך הנהר שחוצה את ניקו יש 100 בודהיסטוות ששומרות על המתחם







בערב חזרנו לטוקיו ללילה אחרון בעיר ונכנסנו ל "עיר" מתחת פסי הרכבת ליד תחנת יוראקצ'ו לקצת יקיטורי

שינקאנסן "הובטסה"











מחר בבוקר טיול חדש

** כל תמונות הרכבות בפוסט זה בפרט ובבלוג בכלל מוקדשות למיכאל**



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה