תכננו לצאת מטסומגו לכיוון מטסומוטו, התחנה הבאה שלנו באלפים היפניים, מוקדם. לא קרה.
פספסנו את הרכבת המהירה לנגאנו (בירת המחוז) ונתקענו בתחנה ליד טסומגו לשעה כדי לקחת רכבת מאספת (בערך 20 תחנות יותר על אותו מסלול) בינתיים סיפרו לנו שיש ליד התחנה גשר תלוי שהוא בין העתיקים מסוגו ביפן, אז הלכנו לבדוק וקלטנו פנסיונרים יפנים בעיצומו של טורניר סוער של מה שנראה כמו גולף עם מקלות פולו, יפן...
עוד בטוקיו הוזהרנו ע"י אמא של ריוקו שמתקרב טייפון לאי המרכזי, אבל עד היום היה בהיר, כשיצאנו צפונה לכיוון מטסומוטו, התחיל להיות אפור. הגענו למטסומוטו ב- 12:30 (במקום בסביבות 10:00) הגענו להוסטל ויצאנו לחפש צהריים. מטסומוטו יושבת במרכז עמק חקלאי שמוביל שני גידולים חשובים מאוד ביפן (אחרי האורז כמובן) כוסמת ו-וואסאבי, ונחשבת למקום הטוב ביותר לטעום סובה (אטריות כוסמת)
 |
| משמאל: זארו סובה, מימין: טסוקי סובה ולמעלה טמפורה |
משם יצאנו למטסומוטו-ג'ו, הטירה של העיר שהיא אחת מחמש טירות מתקופת אדו ביפן שהשתמרו במצבן המקורי, בדרך טיילנו קצת בעיר, אז כבר התחילה רוח וגשם טורדני...
 |
| לאורך רחובות העיר פזורים אגנים של מי הנהר המקומי לשתיה ושטיפת ידיים |
על העיר חולשת מצפון הטירה אשר שימשה את השליטים הפיאודליים של האיזור. שמי מעגלי חפיר, שערים כפולים... מרשים.
חזרנו להוסטל בגשם כדי להסדיר את שליחת המזוודות לקנאזאווה. מחר יוצאים למסלול האלפיני מקורובה לטטיאמה ומשם ברכבת לקנאזאווה... בעלת ההוסטל מודיעה שהמזוודות יוכלו להגיע לקנאזאווה רק ב- 26 עקב סגירת כבישים והצפות באיזור החוף... הטייפון הגיע. בדיקה באינטרנט מגלה שגם בטטיאמה וקורובה יהיה מחר סוער מאוד, המסלול האלפיני חסום בפנינו... אנחנו מחליטים לקחת בבוקר רכבות לקנאזאווה במסלול עוקף, צפונה לנגאנו וקו החוף של ים סין...
נגיע בצהריים לקנאזאווה.
