יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

טוקיו יום ראשון (חמישי)



יום ראשון של הסתובבות בטוקיו, הגענו מוקדם לשוק הדגים (לא מספיק למכירה הפומבית של הטונות...החלטנו שלקום בשלוש כדי לראות יפנים צועקים בחמש על טונות מתות זה לא מתאים למי שהלך לישון בשתיים)
בשוק החיצוני הלכנו לארוחת בוקר בנאקאיה מסעדת דון (קערה) מפורסמת שמתגאה בשעות העומס של הבוקר בתור* של שעה. 
לאחר מכן נכנסנו לשוק הסיטונאי, המבחר מעורר קנאה... מכל טוב הים והרבה ממנו, השוק כבר היה בשלבי סגירה, 10:30 סוגרים את הבסטה (לא לפני שמצחצחים את הכל)

צדפות על הגריל- טעים אש









חרב טונה- את הטונות כבר פילטו ושלחו לסושיות טוקיו וקיוטו מוקדם יותר בבוקר.


לכל דוכן של 'טונאי' יש סמפלים של הסחורה- הפנס זה בגלל שהקניינים של הסושיות קונים כשעוד חושך.


מגורו- רביע עליון של טונה.


טייגר שרימפ משכשכים
גואידאק- מישהו קצת גדול לצדפה שלו


עוד סמפלים, הנתח הקרוב הוא או-טורו, החלק הנחשב של הטונה

* היפנים אוהבים לעמוד בתור מסתבר, ישר מסתדרים בשורה מפולסת ובשקט מופתי, לכל מסעדה נחשבת בעיר יש תור לארוחת צהריים (11-15 לרוב)  

אחרי השוק, המטרה: לדאוג לבעיית הבגדים הקשה שלי עד שהמזוודה תגיע. השיטה: פשיטה על יוניקלו (אמא) ברובע גינזה, מפלצת של 12 קומות... 

לארוחת צהריים אכלנו במסעדת סובה (אטריות כוסמת) הכל מוגש על כלים מסורתיים, גם הסובה וגם הכלים בעבודת יד.

לפי הסדר: 1. שופכים את הדייקון וקצת וואסבי (טרי) לכלי האמצעי.
2. שופכים את הרוטב (ממכר) משמאל לכלי עם הדייקון והווסאבי.
3. מערבבים טוב


4. טובלים את הסובה ברוטב ושולקים ברעש.
סובה בדאשי

video
רונית משחיזה את המיומנות

אחרי צהריים נסענו לאקיהאברה לקנות עדשה למצלמה בחנות הכלבו אקיבא, בדרך למצלמות עוברים במחלקת טיפוח וחן:
מחליק קמטי חיוך
לא יודע, ניסיתי....
(מרגיע במצבי לחץ עם נשימות, כמו שקית נייר)
מאצ'ה לאטה ובחזרה לדירה
פינה לאבא:
ג'פן פוסט בפעולה- יש להם חגור שלא היה מבייש שריונר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה