יום שבת, 4 באוקטובר 2014

28.9.14 טאקאימה







אחרי יום יפהפה בקאמיקוצ'י  (ד"א, משמעות השם היא אדמת האלים), התכנון להיום הוא שוק הסתיו בבוקר ואח"כ נסיעה לעמק הנקרא אוקוהידה (okuhida) במטרה להספיק גם את התצפית שנחשבת המרשימה באלפים על רכס ה- 'קיטה' (Kita) וגם לדגום את אחד הרוטנברו אונסנים הרבים שיש בעמק (אונסן- מעיין טרמי, רוטמברו- אונסן פתוח עם נוף- גם נוף לאלפים וגם ג'קוזי אליפות)

פתח סוגריים:
היפנים לוקחים מאוד ברצינות את האונסנים שלהם, יש טקס שלם לפני שאתה טובל כף רגל במעיין. למעיין נכנסים רק אחרי שהתקרצפת היטב!! ונשטפת היטב, שלא תזהם את המים גם עם סבון.
אחרי השארת הדברים בלוקר, נכנסים ערומים לחדר המקלחות שם לוקחים פיילה ושרפרף והולכים להתיישב ליד דוש.
מתקרצפים היטב ונשטפים היטב.
עוקבים אחרי שאר העירומים לאיזור הבריכות/מעיינות (לא לשכוח את המגבת אותה מייצבים על הראש שלא תיגע במי המעיין)
לכל מעיין מציינים גם את הרכב המים ואיכויות הריפוי שלהן.


שרפרף ופיילה
אילוסטרציה, המציג אינו בן אדם

לזה הלכנו- כמובן תמונה מגוגל, קשה לצלם ערום באיזור רווי גופרית- דופק את המצלמה

סגור סוגריים.

התחלנו בשוק.
מלפפון יפני


ארוחת בוקר: הידה יאקי- דמפלינג גדול ממולא בבשר וירקות.

גוהן מוצ'י- עוגות אורז ברוטב טריאקי נצלות מעל גחלים

גיוזה

פודינג מדלעת יפנית- טעים!!

שמחים וטובים יצאנו לאוקוהידה....

בעייתי.. עננים מתגנבים לכיווננו

רונית ומאחוריה האלפים היפנים בכל הדרם:


טוב, קורה... נוסעים שעה וחצי לתצפית והמזג אוויר צוחק עליך, יאללה לאונסן.

טוב זה סיפור שמדגים את חוויית התייר הזר ביפן, לא אספור את הפעמים ששאלנו שאלה בחנות כמו: 'איפה התחנת אוטובוס?' ובמקום ""להתבזות"" באנגלית רצוצה, המוכר פשוט נטש את החנות ולקח אותנו לתחנה, והראה לנו בלו"ז מתי האוטובוס...
לא ידענו באיזה תחנה לרדת כדי להגיע לאונסן, אז שאלנו את הנהג, אבל הוא לא הכיר (או הבין) את שם המלון שנתנו לו.. אז הראינו לו בפלאפון את הדף של המלון.
לפני שהספקנו להגיד 'אריגטו' הנהג שולף את הפלאפון שלו ומחייג למלון... נובח לטלפון איזה דקה, סוגר את הפלאפון, דופק חיוך ואומר OK.
שו אוקיי? מה אוקיי? איזה תחנה לרדת?... בשלב זה הנהג מנסה להפעיל חוכמת המונים ושואל באוטובוס מי מדבר אנגלית ויכול להסביר לשני הגאיג'ינים (היחידים באוטובוס) האלה מתי לרדת.
אין מתנדבים, אבל מתפתח דיון ער, כולל צחקוקים לרוב... בסוף עולה בחור צעיר שמבין ומדבר אנגלית, ומפרש:
"זה בסדר, הנהג דיבר עם המלון, הם שולחים נהג לאסוף אתכם מהתחנה, הוא יחכה לכם שם, נגיד לכם מתי לרדת"
יופי, מלון של 300$ ללילה חושב שאנחנו קליינטים... כולה רוצים להכנס לאונסן (10$ לשנינו), לא נעים.
מגיעים לתחנה, כל האוטובוס מסתובב אלינו ומסמן לנו בחיוכים לרדת, חמודים היפנים האלה...
בתחנה מחכה נהג בחליפה ורואה שני שלוכים יורדים... ישר הוא שואל אם באנו להתארח ללילה או רק לאונסן. אנחנו מסבירים בהתנצלות שרק לאונסן ולא התכוונו להטריח...
והוא מצידו מתנצל שאחרי האונסן הוא לא יוכל להחזיר אותנו חזרה לתחנה כי יש לו עומס הזמנות... יפנים אמרנו?

היה מדהים! תמונות? יש של המלון אחרי שיצאנו






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה