קנאזוואה, עיר יפהפיה שכמוך

נפתח בשיר יפני:

"The bamboo-shadows move over the stone steps

        as if to sweep them, but no dust is stirred;

The moon is reflected deep in the pool,

        but the water shows no trace of its penetration."

Nishida Kitaro

הגענו לקנאזוואה יום אחרי ערב ראש השנה. הימים מתבלבלים לנו, הכל נראה כמו סוף שבוע, למרות שלאחרים השבוע עובר כרגיל. הגענו להוסטל שלנו ובצ'ק אין שאלה\הודיעה לנו המנהלת שיום אחרי, בתשע וחצי בבוקר, יגיע צוות צילום לצלם את ההוסטל. הנהנו - מה זה קשור אלינו? ואז היא המשיכה - היא רוצה שנתראיין ונספר על ארוחת הצהריים שלנו בישראל. אוקי, אמרנו בהיסוס, אנחנו לא בטוחים אם נספיק כי יש לנו רק עוד חצי יום בעיר לפני שאנחנו עוברים לעיר הבאה. היא הנהנה והסכימה איתנו ביפנית, שלא יהיה לנו זמן, אבל המשיכה לבקש שנתראיין והסבירה שהגנים בהם רצינו לבקר נפתחים בשבע, כך שיהיה לנו מספיק זמן. אחרי הצילומים, היא הבטיחה, הם יסיעו אותנו לראות את ההיי לייטס של העיר. אמרנו בסדר, נשתדל, היא הבינה את זה ככן ברור. היא המשיכה והסבירה שצוות הצילום רוצה להביא מצרכים כדי לצלם אותנו מכינים ארוחת צהריים ישראלית מסורתית. הסברנו שאין ארוחה ישראלית מסורתית ושהדבר היחיד שעולה לנו לראש זה פלאפל, אותו אנחנו לא יודעים ולא רוצים להכין. היא הבינה. אנחנו חושבים. בהמשך היא גם ביקשה שצוות הצילום יצלם אותנו בחדר השינה, מתעוררים ליום חדש בהוסטל. כאן מתחנו קו אדום ואמרנו שזה לא יקרה מבחינתנו.

בבוקר קמנו מוקדם מאוד ועזבנו דרך הדלת האחורית. לא תכננו שהיא תראה אותנו (היא מתחילה לעבוד בשבע ואנחנו התארגנו כבר לפני), אבל היא 'תפסה' אותנו, הופתעה שאנחנו עוזבים כל כך מוקדם ואיחלה לנו המשך טיול טוב. נושא צוות הצילום לא עלה וטוב שכך, הספקנו לטייל בגנים של העיר ולשתות תה בבית התה (עם טקס מיוחד), במוזיאון הזן של ד.ט. סוזוקי (לא אותו סוזוקי מהמכוניות), משם הציטוט בתחילת הפוסט, מוזיאון לכבד מאייר ספרי ילדים ידוע ביפן, לקנות סאקה בחנות של מבשלה מקומית וכמובן לאכול. יום לפני ביקרנו במוזיאון לאמנות מודרנית ובאיזקיה (בר אוכל יפני).

להלן התמונות:

ארוחת צהריים של סשימי, מרק מיסו, חמוצים, טומקצו (שניצל יפני) - טעים!

שוק הדגים בקנאזוואה

מקדש שינטו

פסל מגניב

בכניסה למסעדה שאכלנו בה ארוחת ערב. אחד השפים דיבר איתנו והתלהב מכך שאנחנו בירח דבש וקיבלנו מנה על חשבון הבית - דג ברוטב מיוחד, שאוכלים רק באירועים משמחים. כשיצאנו מהמסעדה, אחד המלצרים הציע לצלם אותנו והסכמנו בשמחה.

גן העיר

מניחים נעליים בארון מיוחד לפני שעולים על רצפת העץ עם נעליים מיוחדות או גרביים\יחפים

ליאורי בטקס התה

עוגייה מסורתית ממחית שעועית - לא משהו... 

הנוף הנשקף מבית התה

בכניסה למוזיאון לאמנות מודרנית ישנם כמה פסלים שאפשר להצטלם איתם. חוץ מזה, אסור לצלם במוזיאון... ניצלנו את ההזדמנות!

מוזיאון הזן

חמוד בעיר!

ארוחת צהריים בשוק הדגים (ביום השני בקאנאזוואה)

וקינוח

הברכה שקיבלנו מההוסטל בו לנו...