זה היה קשה, לא אשקר לכם. זה היה ארבע וחצי-חמש שעות של קושי וסבל לפרקים. החלטנו (ליאור החליט) שצריך טיפוס. מראש התכנון היה לטפס את הר הגעש הפעיל יאקה-דאקה הנמצא בצד הצפוני של קאמיקוצ'י, אך מכיוון שלא ישנו בעמק, זה היה מקרב אותנו באופן בעייתי לאוטובוס האחרון לטאקיאמה.
בהמלצת הבחור בקבלה בהוסטל החלטנו שנטפס ל-דאקה-סאווה, מדובר במסלול של 4.5 ק"מ, אבל בטיפוס לגובה של כ-2,400 מטר (לשם ההגינות, מתחילים באלף ומשהו) לבקתת הרים שיושבת בצומת שבילים לשלושה פאסים של רכס קאמיקוצ'י. זה באמת היה שווה את זה, תראו בעצמכם:
 |
| הר הגעש יאקה-דאקה |
 |
| ארוחת צהריים - אורז עם חמוצים יפניים, עטוף באצות |
 |
| מגיעה מהפאס... לאורך כל המסלול עקפו אותנו בני מה שנראה כמו 70+ , כמו איילות |
 |
| הפאס לכיוון שין-הודאקה (נהיה מחר, עם אוטובוס תודה רבה) |
 |
| מצטלם כמו יפני :) |
 |
| הבקתה יושבת בסוף העמק היכן שהרכס המזרחי "סוגר" על העמק |
 |
| הדרך לסאווה פאס |
 |
 |
| מבט בחזרה על העמק |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה